הוֹאִיל וְאָנִי מְדַיֵּג בְּנָהָר, אַגַּם אוֹ אוֹקְיָנוֹס, מְחַפֵּשׂ הַדָּגִים הַזֶּה מְבַטֵּחַ בִּצְבִר. הוּא מְגַלֶּה דָּגִים בְּיִחְסוּת וּמְסַפֵּק דָּטָה מְשֻׁמֶּשֶׁת שֶׁמְּעַזְּרִים לִי לַעֲשׂוֹת הַכְרָעוֹת דַּיִג מְדוּעִים. הַמֶּחֱשֶׁבֶת עֲקַלְטָנִית וּמְקַבֶּלֶת כָּל מִינֵי מַזּוֹן. אֲנִי מְשַׁבֵּחַ אֶת הַנְּכוּתוֹ וְנִוחוּתוֹ, מַעֲשֶׂה אוֹתוֹ לְחֵלֶק אָנוּשׁ מִמְּכוֹשֵׁרַת הַדַּיִג שֶׁלִּי.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַתִּכְנוּנִים הַמִּקְדָּמִים שֶׁל מְחַפֵּשׁ הַדָּגִים הַזֶּה, שֶׁמַּצִּיעַ גַּם אֶת סוֹנָר וְגַם אֶת אָפְשִׁיוּת הַמַּצְפֶּה לְגִילּוּי תַּחַת הַמַּיִם. הַסּוֹנָר מְבִיא נְכוּתוֹת מְדוּעָה שֶׁל מְקוֹם הַדָּגִים, בְּעוֹד שֶׁהַמַּצְפֶּה מְסַפֵּק פִּדְבַּק מַרְאֶה בְּזְמַן אֲמִתִּי. קַל לְהַפְנָה בֵּין הַמִּינִים, וְהַמָּגוֹר מַצִּיג אֶת כָּל הַמֶּסַע בְּבֹרֶר. מְחַפֵּשׁ הַדָּגִים הַזֶּה הִגְבִּיעַ אֶת הַדַּיִג שֶׁלִּי לְמַעֲלָה חֲדָשָׁה.